"לא סיימתי את העבודה על המשחק, אבל הייתה התקדמות. אני אספר קצת, אבל בלי ספויילרים…"

בתחילת נובמבר ערכנו מפגשי מנחים בכל הארץ, כי כידוע כבר, אנחנו מאמינים שזו דרך מצוינת להאיץ בעצמנו, המנחים, לשבת ולחשוב ולפתח את המשחקים שלנו. במפגש שכזה אפשר להחליף רעיונות, לכתוב קדימונים ביחד, ולקבל חוות דעת על מה שכבר יש לך מוכן.

בחודשים הבאים נארגן מפגשים נוספים, אבל לא צריך לחכות לנו – אתם יכולים פשוט לארגן כאלו עם החברים והמנחים שסביבכם. מעוניינים לפתוח את המפגש לכלל המנחים? צרו איתנו קשר, ונפרסם אותו עבורכם.

המפגשים נערכו בשלושה מקומות בארץ: מרכז, ירושלים ובאר-שבע. תוכנן מפגש גם בחיפה, אך עקב היענות נמוכה החלטנו לבטל אותו; אנחנו מבקשים להתנצל על כך שעשינו זאת מאוחר מדי, וללא הודעה מראש.‎

גיל כותב:

"על מנת לעבוד על המשחק מצאתי את עצמי מסביר לחלק מהנוכחים מהי התרבות של Delta Green, שיש לה מאפיינים מאוד ברורים, ומהי התרבות של צה"ל, גם לה יש מאפיינים מאוד ברורים. האווירה של המשחק מתוכננת להיות מפגש (או אולי התנגשות) בין שתי התרבויות הללו. היו לי שתי סוגיות מרכזיות שרציתי לפתור בנוגע למשחק.

אחת היא האם להמציא מקומות או להשתמש במקומות שקיימים בעולם האמיתי. אין לי כוונה לבקר במקומות האמיתיים האלה כהכנה למשחק וכשאני לא יודע מי השחקנים שלי מראש, אני מסתכן בכך שמישהו מהם מכיר את אחד המקומות האלה ויתפוס אותי מתאר אותו שונה מאוד ממה שהוא במציאות. תאי העלה רעיון שמוצא חן בעיני, של שימוש בשמות מקומות אמיתיים תוך הבהרה שזה ייצוג בדיוני ולא המקומות האמיתיים. זה נותן את המקום לאימרסיה מוחלטת עבור מי שאינם מכירים את המקומות ונותן פתח להשהיית הספק למי שמכירים אותם. אני מבין איך עושים את תיאום הציפיות הזה בקמפיין. אני עדיין מנסה להבין איך עושים אותו כראוי בחד"פ. אם לא אמצא דרך אלגנטית, כנראה שאמציא שמות מקומות.

הסוגיה השניה הייתה אודות סיום המשחק באופן שיעביר לשחקנים את התמונה המלאה, כדי שהם לא יצאו מבולבלים או עם תחושה של חוסר הבנה של מה שקרה. זאת בעיה שהייתה לי בכמה משחקי קונספירציה חד-פעמיים. לפני מפגש הכתיבה הסתכלתי על העניין הזה מהכיוון של מהלך המשחק, ונתקעתי פעם אחר פעם עם תרחישים שעדיין ייצרו בלבול. תאי נחלץ לעזרתי גם כאן. הוא הציע לסיים את המשחק בסוג מעגל החוויות הנהוג בלארפים נורדיים. קשה לי עם זה במשחק קונספירציה, כי זה משנה לחלוטין את האווירה רגע לפני סיום המשחק. זה יעצב את החוויה של השחקנים להיות שונה ממה שאני רוצה שהיא תהיה. אבל, הרעיון הזה מיקד אותי באפשרות לפתור את זה בעזרת סצנת סיום בלבד. לא אספר לכם מה סצנת הסיום, אבל יש לי תוכנית חדשה לאיך המשחק מסתיים.

כאמור, המשחק עדיין לא כתוב במלואו. סוגיית שמות המקומות חייבת להפתר לפני הגשת הקדימון, כי שמות המקומות יופיעו בקדימון. עם זאת, אני חושב שזאת הייתה התקדמות משמעותית."

דר כותבת:

"הגעתי עם רעיון מעניין אבל מאוד לא מגובש, והדיון שהתפתח (בהתחלה עם מיכאל ותוך עשר דקות בערך עם כל הנוכחים במפגש) עזר לי מאוד להבין מה בעצם אני רוצה ממנו.

אחד הדברים שידעתי שאני רוצה כבר מההתחלה, זה לשים את הדמויות במשחק בסיטואציה שהן פשוט לא מוכנות אליה. בשביל זה, התחלנו מלעשות רשימה של "דברים שהגיוני שהדמויות האלה ידעו לעשות", ואחר כך ניסינו להבין מול איזה סיטואציות, בפועל, הן יצטרכו להתמודד. העלינו כמה כיוונים, התחלנו להתקדם עם אחד וזנחנו אותו באמצע כי הוא שם במרכז המשחק בדיוק את מה שלא רציתי שיהיה במרכז, חזרנו לבחון את שאר הרעיונות ובסופו של דבר גרג פחות או יותר לקח חצי מרעיון אחד, חיבר אותו עם רעיון אחר ובינגו.

בתוך כל זה היו כל מיני שאלות מעניינות שהתעסקנו בהן. אחת מהן הייתה איך יוצרים קשר רגשי בין שחקנים לדב"ש לפני שהוא מופיע במשחק? כאן ראינו באמת את היתרון במפגשים כאלה של סיעור מוחין – אחרי שכבר היינו בדיון אחר בכלל, מישהו זרק משהו לאוויר כבדיחה, הבדיחה הזאת גרמה למישהו אחר לחשוב על רעיון מוצלח בכיוון הזה, ומישהו שלישי חידד את זה לדרך המדויקת.

בסופו של דבר, יצאתי עם המון רעיונות מוצלחים ועם עוד הרבה עבודה לעשות לפני שהמשחק הזה יהיה מוכן. תודה רבה לכל מי שעזר, תודה למיכאל על האירוח, לגרג על כמות לא-סבירה בעליל של רעיונות שנעו בין מבריקים, מטרידים וכאלה שהם גם וגם, ולגיל על זה שהקפיד לשמור אותנו ממוקדים במה שמעניין."